קביעת תורים

כמה זמן להקצות לכל שירות במספרה

היומן לא סופר את המספריים, הוא סופר את הכיסא. טווחי זמן ריאליים לכל שירות, ושיטה למדוד את עצמך בשבוע אחד בלי לנחש.

את מודדת את הזמן הלא נכון

כששואלים ספרית כמה זמן לוקחת תספורת נשים, התשובה היא כמעט תמיד כמה זמן המספריים עובדים. אבל היומן לא סופר את המספריים, הוא סופר את הכיסא. ובכיסא נכנסים גם ההתלבטות מול המראה, החפיפה, הפן, ההודעה שהלקוחה חייבת לענות עליה, וההליכה לקופה.

הכלל היחיד שחשוב כאן: מודדים מהרגע שהלקוחה נכנסת בדלת ועד הרגע שהיא יוצאת ממנה. כל מספר אחר יגרום לך לאחר, וכל איחור מתגלגל אל תוך כל שאר היום.

זה בדיוק למה יומן שנראה מושלם בבוקר מתפרק ב-16:00. לא קרה שום דבר חריג. פשוט כל תור לקח 8 דקות יותר ממה שהוגדר לו, וב-16:00 האיחור המצטבר הוא כבר 40 דקות ואת מתנצלת בפני מישהי שהגיעה בזמן.

טווחים ריאליים להתחיל מהם

המספרים הבאים הם נקודות פתיחה, לא אמת. הם משתנים לפי אורך השיער, לפי הוותק שלך, לפי כמה מדברים אצלך במספרה, ולפי אם יש מי שחופפת במקומך. תתחילי מהם ותתקני בתוך חודש לפי מה שקרה במציאות.

ואם המספר שלך רחוק בהרבה מהטווח, זו לא בהכרח בעיה. זה יכול להיות סגנון עבודה, וסגנון איטי יותר שמייצר תוצאה טובה יותר הוא החלטה עסקית לגיטימית. שווה רק לבדוק אם הפער נובע מהעבודה עצמה, או מהזמן שהולך בין הדברים.

איך למדוד את עצמך בשבוע אחד

המדידה לוקחת שבוע ולא דורשת שום כלי: פתק ליד הקופה, ובכל תור רושמים שעת כניסה ושעת יציאה. 5 מדידות לכל שירות מספיקות בהחלט כדי לדעת איפה את עומדת.

ואז מגיע החלק שכמעט כולם עושים לא נכון: אל תיקחי ממוצע. ממוצע אומר שבחצי מהמקרים תאחרי, ואיחור לא מתקזז, הוא מצטבר קדימה. קחי את המדידה הרביעית מתוך 5, כלומר גבוה מהרוב אבל לא את המקרה הקיצוני של הלקוחה שהגיעה עם חברה וישבה שעה.

את המקרים הקיצוניים באמת פותרים אחרת לגמרי: הופכים אותם לשירות נפרד. ״צבע לשיער ארוך״ ו״צבע לשיער קצר״ הם שני שירותים עם שני זמנים ולרוב גם שני מחירים, ולא שירות אחד שאת מנחשת בו כל פעם מחדש ומקווה לטוב.

זמן ההמתנה הוא לא בהכרח הזמן שלך

בצבע יש 30 עד 40 דקות שבהן הצבע יושב. הכיסא תפוס, אבל הידיים שלך פנויות לגמרי. אם הגדרת את השירות כבלוק אחד רצוף של 120 דקות, שרפת שעה שאפשר היה למכור בה תספורת.

הדרך הנכונה היא לפצל את השירות לשלושה חלקים: 30 דקות של מריחה, 35 דקות של המתנה שבהן את משוחררת, ואז 40 דקות של שטיפה ופן. בתוך אותן 35 דקות נכנסת תספורת גבר ב-90 ₪. פעמיים בשבוע זה 720 ₪ בחודש, מאותן שעות עבודה בדיוק, בלי להישאר דקה אחת יותר.

שתי אזהרות לפני שאת רצה לעשות את זה. ראשית, אל תדחסי לחלון ההמתנה שירות שארוך ממנו, כי אז שתי הלקוחות ממתינות ושתיהן כועסות. שנית, לא כל לקוחה אוהבת את זה. מי שמשלמת על 3 שעות של בלייאז׳ מצפה לתשומת לב, וכדאי לשמור את הפיצול לשירותים שבהם ההמתנה באמת מתה.

הדקות שבין הלקוחות

בין תור לתור יש טאטוא, שטיפת קערה, חיטוי, הודעה שחייבים לענות עליה, ולפעמים כוס מים. אלה 5 עד 10 דקות אמיתיות שאף אחד לא מגדיר, ולכן הן נגנבות מהתור הבא.

אבל שימי לב מה קורה אם פשוט מוסיפים 10 דקות לכל שירות. יום של 8 שעות עם תספורות של 30 דקות נותן 16 תורים. אותו יום עם תספורות של 40 דקות נותן 12. איבדת 4 תורים, וב-90 ₪ לתור זה 360 ₪ ביום.

לכן הריפוד צריך להיות מדוד ולא אוטומטי: 5 דקות לשירותים קצרים, 10 דקות לשירותים שיש בהם שטיפה או צבע. ואם את מוסיפה, הוסיפי בתוך משך השירות עצמו ולא כרווח נפרד ביומן. רווח נפרד הוא בדיוק החור שאף אחד לא ימלא.

איך בוחרים את הרשת של היומן

לכל יומן יש רשת: קפיצות של 5, 10, 15 או 30 דקות. משך שירות שלא יושב על הרשת מייצר פירורים. שירות של 50 דקות על רשת של 15 מתחיל ב-10:00, נגמר ב-10:50, והמשבצת הבאה שאפשר להציע היא 11:00. 10 דקות שאף אחת לא תקנה, אחרי כל תור כזה.

העיגול הוא תמיד כלפי מעלה: 50 הופך ל-60, 25 הופך ל-30. הדקות לא נעלמו, הן עברו לתוך התור, ושם הן אוויר שמגן עלייך מאיחור במקום פירור שנשאר בחוץ. אבל צריך להגיד גם את הצד השני: כל דקה שהוספת היא דקה שהיומן כבר לא יכול למכור. לכן השאלה האמיתית היא לא אם לעגל, אלא איזו רשת גובה ממך את המס הכי קטן.

סדר הפעולות חשוב. קודם מוסיפים למשך השירות את הדקות שבין הלקוחות, ורק אחר כך מעגלים לרשת. ואם העיגול מוסיף לך יותר מ-10 דקות, הבעיה היא לא בשירות אלא ברשת שבחרת.

הבדיקה עצמה לוקחת 5 דקות: כתבי את 5 השירותים שאת עושה הכי הרבה, ותסכמי כמה דקות כל רשת מוסיפה להם. ככה זה נראה בשלושה סוגי עסקים:

אותו שירות, שתי ספריות, שני זמנים

ספרית ותיקה עושה ב-25 דקות מה שספרית בשנה השנייה שלה עושה ב-40. אם השירות מוגדר 30 דקות לשתיהן, אחת רצה כל היום באיחור והשנייה יושבת עם 5 דקות ריקות אחרי כל לקוחה. ביומן שתיהן נראות זהות לגמרי, ואף אחת מהן לא בסדר.

לכן משך שירות הוא לא מספר אחד לעסק, הוא מספר לכל מי שמבצעת אותו. וזה נכון גם לכיוון השני: לקוחה חדשה לוקחת יותר זמן מלקוחה שאת מכירה 4 שנים, כי יש התייעצות שכבר לא קיימת בפעם החמישית.

ואחרונה: קבעי לעצמך תזכורת פעמיים בשנה, אחרי הקיץ ואחרי החגים, לעבור על רשימת השירותים ולבדוק אם הזמנים עדיין נכונים. את משתפרת, השירותים משתנים, והמספרים לא מתעדכנים לבד. יומן מדויק הוא לא יומן שהוגדר פעם אחת. הוא יומן שמקבל 20 דקות תחזוקה פעמיים בשנה.